למה תנורי החימום באינפרא-אדום שלכם לא עובדים (ואיך לתקן זאת)
האם תהיתם פעם למה תנור החימום בחדר האמבטיה פשוט מפסיק לעבוד? רוב האנשים מאשימים את רכיב החימום. אך יש סוד: בדרך כלל רכיב החימום עצמו בסדר.
הגורם האמיתי הוא בדרך כלל הנקודה בה החוטים מחוברים לצינור הקוורץ. במוצרים זולים, החיבור הזה הופך למקור בעיות. החום גורם לחוטים להתחמם ולהתקרר שוב ושוב. בסופו של דבר, הבידוד נהיה שביר, ואז נוצר שקט חשמלי – והתנור כבר לא מחמם.
מה בעצם קורה שם בפנים?
למנורות האינפרא-אדום יש נקודות בהן הן מתחממות מאוד. אם האטימה סביב החוטים אינה מתאימה לטמפרטורות האלה, המעטפת הפלסטית מתחילה להתכווץ ולהתקלף.
כשהאטימה נפתחת, הלחות מחדר האמבטיה חודרת פנימה. לחות וחשמל אינם מתאימים זה לזה – זה גורם לשקט חשמלי, החוטים נשרפים, והתנור כבר לא מחמם.
אנו משתמשים בסיליקון בעל עמידות גבוהה או בחומרים מסוג קרמי-זכוכית כדי למנוע זאת. המטרה היא לשמור על אטימות מושלמת אך גם על גמישות. כך החוטים לא יתכווצו או יתרחבו, דבר שעלול לגרום לפגיעה באטימה.
ההבדל נמצא בתהליך הייצור
בלוחות הייצור הרגילים פשוט משתמשים בדבק כדי לאטום את החוטים – אך זה לא עובד.
אנו משתמשים בתהליך של לחץ וואקום. זה נשמע מתוחכם, אך בעצם זה אומר שאנו מוודאים שהחומר האטום נמצא באופן מושלם סביב החוטים, בלי שאף אוויר יכנס פנימה.
למה זה חשוב? כי אוויר יוצר נקודות חימום שגורמות לחוטים להתחמם מבפנים.
טיפים להתקנה
יש כאן סחר-מתנות: מכיוון שהאטימה שלנו חזקה יותר, יש צורך במעט יותר מקום לחוטים.
אל תנסו לעשות פיתול חד ממש בנקודת האטימה. אם תנסו לדחוס את החוטים לתוך מקום צר, תגרמו ללחץ על האטימה.
תנו לחוטים מעט מקום להתכופף בצורה טבעית. זה דורש מעט יותר מקום במארז, אך זו הדרך היחידה לוודא שהתנורים שלכם ימשיכו לעבוד טוב גם בעוד שנה, ולא יפסיקו לעבוד כבר אחרי שישה חודשים.